תרמתם? השקעתם? עכשיו בואו לראות ולחוות חגיגה של גאולה בעיר האבות.
בחנוכה הקרוב אתם מוזמנים להגיע לחברון לסייר בבתים שנגאלו והפכו לשכונות יהודיות חדשות, לראות ולהתרגש מגאולת עיר האבות והבנים, לשמוע את הסיפורים שמאחורי הקלעים של רכישת הבתים, להכיר את חוויות היום יום של המשפחות שגרות במקום ולהתחבר באופן ממשי לאברהם אבינו ע"ה ולקניין האדמה הראשון שנעשה בארץ ישראל – מערת המכפלה והשדה.
בימים אלו אנו נמצאים לקראת סיום שיפוץ שלב א' בבית השלום. קצב העבודה של הבחורים מ'בוני יהודה' מעורר התפעלות. אין ספק כי ההתרגשות בשיאה. מיום ליום ניתן לראות את ההתקדמות – חדר מדרגות, קרמיקות בדירות, גג מטויח ועוד.
ברגעים אלו מהדהדים באוזנינו דבריה של רבקה בואניש, אלמנתו של יצחק, קצין הביטחון ומפקד כיתת הכוננות של קרית ארבע, שנפל בקרב הגבורה בדיוק לפני 18 שנה, בליל שבת ויצא. כך אמרה כאשר ביקרה כעבור מספר שנים בבית השלום שמשקיף על מקום הקרב:'
"לאחר שיצחק נפל בקרב פנו אלי הרבה אנשים וגופים על מנת להנציח את זכרו וגבורתו של יצחק. הם הציעו אנדרטאות למינהן, כאן ובמקומות אחרים בהם לחם בגבורה. אבל אני אמרתי להם: 'אנדרטאות ואבנים יש לי כבר מספיק. אני רוצה זכרון חי. זכרון של חיים. הבנין הזה, בית השלום, הוא זכרון של חיים.."
בית השלום, הבנין העצום שתוכנן להיות קניון ערבי וצופה על מקום הקרב , נקנה, נגאל ויושב ב"ה במשפחות וכעת מצוי בשלבי בניה ושיפוץ מתקדמים לקראת שלב ראשון של אכלוס בית השלום המשופץ. בקרוב, בעזרת ה', תתנוסס בבית השלום שכונה יהודית לתפארת, שכונה גדולה, יפה ושוקקת חיים, שכונה שמייצרת רצף יהודי בין קרית ארבע לקברי אבות, שכונה ראשונה בואכה מערת המכפלה.
בית רחל ובית לאה, צמד הבניינים העתיקים שנגאלו ונמצאים סמוך למערת המכפלה יושבו במשפחות יהודיות ב"ה לפני כשנתיים וחצי . לכך קדמו כשנתיים וחצי של מאבקים משפטיים ומדיניים ע"מ לאפשר את מגורי המשפחות בצמד הבניינים אשר נרכשו זה מכבר בכסף מלא. הכניסה הראשונה לבתים התרחשה בצהרי יום בהיר וקר של חודש שבט תשעו. כעשר משפחות נכנסו לביתם החדש (בן 300 שנה..) בימים שקדמו לכניסה המרגשת, ישבנו במשרדי עמותת 'הרחיבי מקום אהלך' להכין את כל הפרטים הדרושים – חימום ובקבוקי מים, חומרי ניקוי, מסמכי הרכישה ועוד ועוד. בין השאר הונחה על השולחן גם שאלת המיליון… כיצד נקרא לבתים אלו? כי לצד ההתארגנות הטכנית, ברור היה כי צריך גם שם לבית. מהות.
בפרשת וישלח מתארת התורה את פטירתה וקבורתה של רחל אמנו על אם הדרך. מדרשים רבים נכתבו על הסיבות והמשמעויות של קבורתה של רחל אמנו דווקא בדרך אפרתה ולא במערת המכפלה. והרי מי היא זו המתאימה והראויה להיקבר בפתחו של גן עדן, יחד עם שאר האבות והאמהות, במקום בו טמונים שורשיו של עם ישראל? כמובן – אמא רחל, עליה נאמר במדרש בבראשית רבה עא,ב "ורחל עקרה – רחל עיקרו של בית". אולם נראה כי בדיוק בשל הסיבה הזו נקברה רחל אמנו על אם הדרך, במקום בו תוכל האם לבכות ולהתחנן על בניה שיחזרו לגבולם. כמו שמובא במדרש בבראשית רבה (פרק פב פרשה י) : מה ראה אבינו יעקב לקבור את רחל בדרך אפרת? אלא צפה יעקב אבינו שהגלויות עתידות לעבור שם, לפיכך קברה שם כדי שתהא מבקשת עליהם רחמים, וכמו שכתוב (ירמיה לא יד) "קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה".
בחברון למדנו כי בכיה של רחל אמנו אינו רק על הבנים שאינם בגבולם, כיוון שהם מחוץ לארץ ישראל, בגלות. כאן, בעיר האבות ראינו כי ישנם כל כך הרבה מקומות, רחובות ובתים בהם לא דורכת כף רגל יהודית. למעלה מ90% מהעיר עדיין סגור בפני חיים יהודיים, וכך גם רוב רובה של העיר בית לחם, שכם, ג'נין, קלקילי'ה, חבל עזה ועוד ועוד. ועל כך בוכה אמא רחל – הבנים אינם בגבולם…
ובחזרה לבתים.
לבנין האחד ניתן השם 'בית לאה', ע"ש לאה אמנו הטמונה ברבת מקום, במערת המכפלה. הבנין הנוסף נקרא 'בית רחל' ע"ש רחל אמנו – זאת בכדי להודיע ולומר לה: 'מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעולתך..' הנה הבנים שבים לגבולם!! וקריאה זו מיועדת לנו, הבנים והבנות, להמשיך ביתר שאת להשיב בנים לגבולם, לעיר אבותם, לכולה, בשלמותה.
גג בית רחל הוא בין המיוחדים שבגגות חברון אליו מוביל גרם מדרגות עתיק ולא תיקני. הושט היד וגע בה – במערת המכפלה שנמצאת קרוב מתמיד. בקצה הגג מתנוסס דגל ישראל. למי שמסתכל מהצד ידמה הדגל הזה המוקף בבתי ערבים צפופים וישנים, כמגדלור של גאוה לאומית. לא פלא שכל מי שעולה לגג מבקש להצטלם כשברקע מאחוריו מערת המכפלה ומעליו מתנופף דגל ישראל. רק דבר אחד שכחנו לספר – הדרך היחידה להגיע לגג היא דרך בית משפחת נקי. וכך בכל שעות היום (והלילה) פתוחה דלת ביתם תמיד, אחרי תפילת ותיקין, ובשעת חצות סמוך ל'סליחות', יומיים אחרי לידה ובאמצע ארוחת הצהרים. אז קדימה , לא להתבייש, תעלו במדרגות עד הסוף ותפנו ימינה. דפיקה קטנה בדלת ואתם בדרך לגג. סיכוי טוב שעל הדרך תרוויחו גם מבט וחיוך של שמחת יישובה של ארץ ישראל.
מבצע ההתרמה של שבת חיי שרה תשפ"א היה עבורנו ארוע עוצמתי ומרגש שהיווה המשך ישיר למבצע ההתרמה דאשתקד שאיפשר לנו בעמותת 'הרחיבי מקום אהלך', להתקדם במהלך השנה החולפת ביצירת תשתית מקצועית ונרחבת להמשך גאולת הבתים בחברון. כעת, כשכבר ישנם ב"ה ניצנים ראשונים לפעילות זו, אך טבעי היה כי אנו קוראים לעם ישראל לשוב כמידי שנה, לגלות את נאמנותנו לארץ ישראל ולקחת חלק בהמשך וקידום גאולת הבתים בחברון. למבצע הצטרפה גם עמותת 'מחדשי הישוב היהודי' אשר עוסקת כעת בהכנת התוכניות לבניית שכונה יהודית על מתחם ה'שוק' הצמוד לשכונת 'אברהם אבינו'. ואכן, מבצע ההתרמה הסתיים בהצלחה עם גיוסם של 3 מיליון שקלים שהגיעו מלמעלה מ5,200 תורמים מהארץ והתפוצות. זוהי הזדמנות עבורנו להודות לכל השותפים שתרמו מכספם, מזמנם וממרצם להצלחת המבצע ולחיבורים של מעגלים חדשים ונוספים לגאולתה של חברון. יבורכו כל העוסקים בישובה של הארץ הטובה בתפילה שהכסף שנאסף יהווה עדות לכיסופים של עם ישראל לנחלתו.
