בית רחל ובית לאה

"כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ. כֹּה אָמַר ה' מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב. וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם יה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם". (ירמיהו לא, יד – טז)

"יִתֵּן ה' אֶת הָאִשָּׁה הַבָּאָה אֶל בֵּיתֶךָ כְּרָחֵל וּכְלֵאָה אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל .." (רות ד', יא)

הצעתו של יוסוף זעתרי למכור את המתחם שברשותו, הסמוך למערת המכפלה, היתה מעניינת ומיוחדת. המתחם ( בית רחל ובית לאה) כלל שני מבנים עתיקים ובהם חדרים, חללי מגורים, חצרות, גגות ואף מספר חנויות. תחקיר קצר על המוכר גילה בפנינו תכונות אופי של שקר ומרמה (באופן מוגזם..), נקודה אליה נצטרך לשים לב בהמשך. לאחר שיוסוף מכר את הבית ואף חתם על יפוי כוח בלתי חוזר, הוא החל בשיפוץ המתחם, כחלק מתהליך המכירה. התנהלותו הלא אמינה של יוסוף הגיעה עד לכדי איכלוס משפחה ערבית (!) במתחם שכבר מכר לנו. משפחה זו קיבלה כמובן הוראה מהרש"פ שלא לעזוב את הבנין ולשמור עליו מפני היהודים. אולם, בחסדי ה', נחש גדול שהציץ מבין האבנים העתיקות, הבריח את המשפחה הערביה מהבית.

כשנתיים לאחר פרוץ האינתיפאדה השניה, החל צה"ל בהסגת הכוחות מתוך העיר חברון כחלק ממבצע 'יהודה תחילה'. זאת בניגוד לדעתו שלך מחט חברון דאז דרור וינברג הי"ד, שהעריך שמהלך כזה עלול לפגוע קשות ביכולותיו המבצעיות של הצבא. ואכן, בליל שבת פרשת ויצא תשס"ג (2002) ארבו שלושה מחבלים ימ"ש בסמוך לציר המתפללים. לאחר שאחרוני המתפללים נכנסו לקריה ובעת שהחיילים החלו לקפל את האבטחה על הציר, פתחו המחבלים באש על שער הקריה ועל ג'יפ הסיור שעשה דרכו אל מחוץ לסימטה.

כוחות צבא ומג"ב ניהלו קרב גבורה ארוך ומורכב מול המחבלים, אליהם הצטרפו חברי כיתת הכוננות של קרית ארבע אשר לחמו במסירות ובחירוף נפש באויב.

עם עזיבתה של המשפחה  הערביה את הבנין התארגנו לכניסה מיידית, בטרם תכניס הרש"פ משפחה נוספת שתשתלט על המתחם. זאת על אף שהשיפוץ טרם הסתיים ועל אף שלא היה לנו אישור מגורים מטעם הממשלה. וכך, בצהרי יום חמישי יא' בשבט תשע"ו (2016)  נכנסו משפחות ילדים ובחורי ישיבה למתחם בית רחל ובית לאה. למרות הקור העז ששרר והתנאים המאתגרים מאד ( בניינים עתיקים ללא תשתיות חשמל ומים), אפפה את כל הנוכחים התרגשות מיוחדת השמורה לשעות בעלות משמעות לאומית וציונית.  ( יוסוף כמובן עודכן במקביל בדבר הכניסה ואף הוצע לו למלט את משפחתו מהאיזור ע"מ שלא יסבלו מנחת זרועם של הרש"פ, אולם הוא סירב לכך.).

מסמכי הרכישה שנתנו לשר הביטחון דאז בוגי יעלון ע"מ לקבל את היתר העיסקה, לא הועילו והוא הורה על פינוי בית רחל ובית לאה מיהודים תוך פחות מיממה. שוב, כבעבר, לא ניתנה רשות לממש את הקנין היהודי בעיר האבות. במענה ללחץ הציבורי שהופעל כלפי גופי השלטון, הבטיח רוה"מ שבתוך שבוע תסתיים בדיקת המסמכים ויינתן היתר העיסקה. אולם שבוע הפך לשבועיים ושבועיים לחודשיים… במהלך שנתיים ניהלה המשטרה חקירה מאומצת במטרה למצוא פגמים בתהליך הרכישה ע"מ להצדיק את אי – מתן היתר העיסקה שיאפשר את מימושו של הנכס ע"י הרוכשים היהודים. במהלך תקופה זו השקיעה עמותת 'הרחיבי' מאמצים רבים הן פוליטיים, הן משפטיים ( והן כספיים..) ע"מ לסיים את החקירה ולקבל את היתר העיסקה המיוחל…

בערב חג הפסח תשע"ח (2018), נתקבל האישור לאכלס את הבניינים מאת שר הביטחון אביגדור ליברמן. במלאת יובל שנים לחידוש ההתיישבות בעיר האבות ע"י הרב לוינגר זצ"ל יחד עם שותפים נוספים, זכינו לבנות קומה נוספת של גאולה בעיר האבות, סמוך ונראה למערת המכפלה. ההתרגשות שהתערבבה עם ריח הנקיונות כיסתה על היעדר תשתיות מים הכרחיות ועוד. אלו סודרו כעבור זמן מה ואיפשרו חיים יהודיים בבנין העתיק. בחודש אייר תשפ"ג הסתיים שיפוץ בית רחל אשר שימר את ייחודיותו של המבנה העתיק יחד עם הדגשת יופיו ופריטיו הארכיטקטוניים. כיום קיימים מתגוררות במקום מספר משפחות יהודיות ולצידם ישנם גם חדרי אירוח וצימרים להשכרה וכמובן – משרדי עמותת 'הרחיבי מקום אהלך' שם ממשיכים לפעול בסיעתא דשמיא על המשך גאולת חברון.  בימים אלו עומד להיפתח בקומת הכניסה בית המדרש 'הוד לאה'.

ביקור בבית רחל ובית לאה הוא חוויה שלא תרצו לפספס. בין קירות האבן העתיקים תגלו מתחמי אירוח קסומים ששומרים על ייחוד הבנייה המקורית, ותוכלו לעלות אל גג התצפית שמעניק מראה עוצר נשימה של מערת המכפלה – כמעט במרחק נגיעה – ושל סמטאות חברון העתיקה. משם הדרך קצרה להצצה מרתקת אל הקסבה, וכשתיכנסו פנימה תוזמנו לפגוש את המשפחות הגרות במקום ולשמוע מהן את סיפור ההתיישבות המתחדש. זהו מפגש נדיר עם עבר חי, הווה תוסס ועתיד מלא תקווה בעיר האבות.