בית התקומה

"וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר לִפְנֵי מַמְרֵא הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ … וַיָּקָם הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ לְאַבְרָהָם לַאֲחֻזַּת קָבֶר מֵאֵת בְּנֵי חֵת…"(בראשית כ"ג, יז – כ)

רש"י: " וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן – "תְּקוּמָה הָיְתָה לוֹ, שֶׁיָּצָא מִיַּד הֶדְיוֹט לְיַד מֶלֶך (בראשית רבה נח,ח(

"אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִהְיֹת לָהֶם, עֲבָדִים; וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם, וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת". (ויקרא כו, יג)

רש"י: "וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת" – בקומה זקופה

מזה שנים רבות עמד בית התקומה כשלד בנין ריק על הדרך הראשית המובילה אל מערת המכפלה, דומה במראהו לבית השלום טרם גאולתו. המאמצים הרבים לקנות את הבנין לא צלחו. הבעלים הערבי לא היה מעונין למכור אותו בשום פנים. בשנת תשפ"ב (2022) נוצר קשר עם ערבי ירושלמי, בעל קשרים וכריזמה אשר הביא לידי מכירת הנכס לעמותת 'הרחיבי מקום אהלך'. לאחר הקניה המשכנו בקשר עם הערבי הירושלמי ע"מ שזה ישפץ את הנכס ובכך נקבע את בעלותינו על הבנין. אולם כשבניו של המוכר הערבי ראו את השיפוץ, דרשו מאביהם לבטל מיידית את העיסקה עם היהודים. משנענה האב המוכר בשלילה (כמובן…) החלו הבנים לאיים על חייו של הערבי הירושלמי ואף גנבו לאור יום את מפתחות הבנין מידי הפועלים, דבר שהציב את הבנין בסכנה ממשית מפני השתלטות הערבים עליו.

ביום חמישי בלילה, אור לי"ג אייר תשפ"ב החלטנו על מבצע כניסה מיידי לבנין בטרם יספיקו הרש"פ או מי מבני המשפחה של המוכר להשתלט על הבנין שכבר נמכר לנו בכסף מלא. הבהילות להתיישב בבנין בהקדם גברה על הקושי והאתגר של התארגנות לשבת בבנין ללא כל תשתיות. כעשר משפחות חלוצות אשר נקראו למשימה הציונית החשובה בבוקרו של יום שישי, לא היססו לרגע והצטרפו לבחורי ישיבת 'ניר'. בשעה 15.00 בצהרים ניתן האות ומכל עבר נאספו אל הבנין משפחות וילדים נוער ובחורים עמוסים בסירים, מזרונים, מאווררים, אוהלים ועוד. לאורך השבת הגיעו הדי השירה וההמולה המשמחת לבתי התושבים בקרית ארבע ואף הם באו לשמוח ולהתרגש עם גאולתו של בנין חדש בעיר האבות.

  מרגע כניסתנו לבית התקומה, במשך ארבעה ימים, דרש אלוף הפיקוד את יציאתינו מן הבנין עד לקבלת היתר העיסקה. ואכן ביום ראשון נאלצו המשפחות והבחורים לעזוב את בית התקומה עד להשלמת הבדיקה של המסמכים. ושוב לצערנו, בדיקה פשוטה של ניירת התארכה הרבה מעבר לכל הגיון. במקביל, הגיש המוכר הערבי תביעה לביהמ"ש המחוזי בירושלים בו דרש לבטל את עיסקת המכירה עם היהודים. על אף הטענה המגוחכת, המינהל האזרחי דווקא התייחס לענין ברצינות גמורה, והודיע כי אינו יכול להשלים את בדיקת המסמכים לקראת מתן היתר עיסקה, כל עוד מתנהלת תביעה בבית המשפט… כעבור כשנתיים נדחתה העתירה של המוכר הערבי, המינהל השלים את בדיקת המסמכים והרגע לו חיכינו וציפינו הגיע.

בערב חג השבועות תשפ"ד, נתקבל האישור לאיכלוס בית התקומה. התאריך והזמן הלחוץ לא הרתיעו את המשפחות החלוצות להיערך במהירות ובזריזות לחגוג את החג הקרב בתנאי שדה. בתוך שעות ספורות הן ארזו ציוד ראשוני ואוכל למהלך החג ועברו דירה לבית התקומה. מטבח ושירותים משותפים, חלל מגורים ציבורי ששימש גם כסלון ופינת אוכל ובעיקר התרגשות גדולה, היוו קבלת פנים ציונית ובלתי נשכחת.

לעת עתה ועם שיפור מסוים בתנאי החיים, ממשיכות מספר משפחות להחזיק חיים יהודיים בשכונה החדשה שקמה ונהייתה. בעז"ה מתוכננות להיבנות במקום כעשר דירות מגורים ומתחם חנויות ומשרדים בואכה מערת המכפלה.

ביקור בבית התקומה פותח חלון לחיים של חלוציות וציונות במלוא עוצמתם. עלו לגג ותיהנו מתצפית עוצרת נשימה של 360 מעלות על כל מרחבי חברון. משם תוכלו להציץ מקרוב אל שגרת החיים של המשפחות החלוציות המתגוררות במקום, ולחוות איך נראית התחדשות יהודית בלב העיר. הבית עצמו מתחבר לשביל ששימש במשך דורות למעבר תושבים ערבים, ואם תבחרו ללכת בו בעצמכם – תזכו "לכבוש" אותו מחדש בצעדיכם.