בית השלום

שכונה יהודית חדשה שוקקת חיים

על הבית

בנין גדול מימדים שנמצא על הדרך הראשית בואכה מערת המכפלה מול בנייניה של קרית ארבע. המבנה שנועד במקור לשמש כקניון ערבי  נגאל ע"י מר מוריס אברהם ואביו מיקי לאחר קרב הגבורה (תשס"ג). בית השלום עבר לאחרונה שיפוץ יסודי ונבנו בו חמש עשרה דירות חדשות, איכותיות ומודרניות, גג תצפית מרהיב וקומת מסחר יהודית. עם אכלוסו במשפחות יהודיות, הפך המקום לשכונה יהודית חדשה, שוקקת חיים.

גאולת בית השלום הינה אבן דרך משמעותית בתהליך גאולת הבתים בחברון. היא לא רק הוסיפה שכונה יהודית בחברון אלא פרצה דרך לרכישות נוספות בעיר האבות אשר מרחיבות את ההתיישבות והאחיזה בעיר הלכה למעשה. כמו כן, גאולת בית השלום מהווה תיקון היסטורי להחלטה החמורה של נסיגת הכוחות מחברון שתוכננה ואף בוצעה באופן חלקי באותה תקופה.

מיקום

הבניין הגדול, המתפרס על פני 4 קומות ( קרוב ל4000 מ"ר בנוי בשעה שנרכש) ממוקם בנקודה אסטרטגית בין קריית ארבע למערת המכפלה. כל יהודי הפוקד את קברי האבות חולף על פני בית השלום אשר נמצא בסמיכות לבית התקומה שנגאל לאחרונה. עמק פורה מפריד בין בית השלום לבין בתי קריית ארבע, ובצידו התרחש קרב הגבורה המכונן בשנת תשס"ג. החזית העליונה של הבנין נמצאת על דרך הגאולה (ציר ג'עברי'). דרך זו, אשר מתחברת לקסבה העתיקה ולשכונות נוספות בחברון ועדיין סגורות להתיישבות, שימשה בעבר כדרך המרכזית למערת המכפלה עבור תושבי קרית ארבע חברון אך נסגרה ליהודים סביב 'הסכמי חברון'. גאולת בית השלום הביאה לפתיחתה המחודשת של דרך זו ומידי שבת הולכים בה בחורי הישיבה ומשפחות.

  • ויקרא שמו...
  • רכישת הבית
  • כניסה וימים ראשונים
  • עוד נשוב...
  • חוזרים הביתה
  • בואו לבקר

ויקרא שמו...

גאולת הבנין היוותה עבור אוהבי חברון וארץ ישראל פריצת דרך בהתיישבות אולם עבור אחרים היה זה זעזוע. חוגי שמאל בחסות התקשורת רעשו וגעשו ואף הדביקו לבנין שנגאל כדין את השם 'בית המריבה', במטרה ליצור דהלגיטמציה ציבורית להתרחבות ולגאולת הבית. אל מול אלו ניתן השם 'בית השלום', כשמו של הקב"ה. חזרתו של עם ישראל לנחלתו היא היא המביאה שלום לעולם.

ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם

רכישת הבית

סיפור רכישת בית השלום מתחיל בתכנונו המקורי כקניון ערבי. שני שותפים ערבים רכשו את החלקה והקימו עליה את המבנה. עם פרוץ האינתיפאדה השניה בשנת תשס"א (2001), הבינו השותפים כי אין היתכנות כלכלית לקניון במיקום זה. הם הציעו את הנכס למכירה תוך שהם מבינים שרק יהודים ירצו לקנות את הנכס ולכן גם דרשו מחיר מופקע עבורו. עמותת 'מחדשי הישוב היהודי בחברון' הובילה באמצעות אנשי השטח את הרכישה המורכבת. ע"מ להגן על מוכרי הבנין מפני גזר דין מוות של הרש"פ, נבנה סיפור כיסוי במיוחד לצורך רכישת הבנין. את בית השלום רכשו בכסף מלא  מר מוריס אברהם ואביו מיקי, אנשי הקהילה החאלבית בניו יורק לאחר קרב הגבורה שהתרחש בעמק שלמרגלות הבנין.

כניסה וימים ראשונים

אולם, על אף החשאיות הרבה סביב הרכישה, חשדו ברש"פ כי הבנין הגדול נקנה ע"י יהודים. לאחר התלבטויות רבות הוחלט על כניסה לבית והצלתו, בידיעה שמעשה זה יביא הן לחשיפת הגורמים הקשורים לרכישה והן להפסקת תהליכי רכישה וגאולה של בניינים ושטחים נוספים.
'בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל'…. וכך בראש חודש ניסן תשס"ז (2007), נרשם פרק חדש ומרגש בתולדות ההתיישבות היהודית בחברון. תוך מספר שעות נקבעה מזוזה בפתח הבנין העצום במעמד הרב לוינגר זצ"ל, משפחות הישוב ובחורי ישיבה. שלד הבנין התמלא בקול צהלת ילדים ובחיים יהודיים. המשפחות החלוצות התמודדו עם תנאי מחיה מאתגרים – ללא תשתיות מסודרות של חשמל ומים, חדרים ללא דלתות וחלונות וכיו"ב. הן התגוררו בתנאים ראשוניים אשר כללו מטבח משותף, מכונת כביסה משותפת, ואף תורניות ניקיון לשירותים ולמקלחת. גם עם בוא ימות הגשם והקור נאלצו המשפחות להתגונן בפני הקור באמצעות ניילונים קשיחים בפתחי החלונות…  אולם השמחה בגאולת הארץ  יחד עם האמונה בצדקת הדרך גברו על כל קושי.

עוד נשוב...

מיד לאחר אכלוס הבנין במשפחות העלה המוכר טענות אשר מכחישות את עצם המכירה, זאת למרות שקיבל תמורה כספית המלאה.  לאורך כל תקופת המגורים ( שנה ותשעה חודשים), ריחפה מעל ראשי המשפחות גזירות גירוש מן הבנין, אשר לוותה בהצרת תנאי החיים הבסיסיים. על אף המאמצים הפוליטיים והמדיניים להוכחת חוקיות הרכישה, מאמצים שכללו ערמות של קלסרים, קלטות מצולמות, מסמכים חתומים ועוד, גבר הבל פיו של המוכר הערבי אשר הכחיש את המכירה. רבנים, אישי ציבור ועמך ישראל פקדו בהמוניהם את בית השלום  כחלק מהמאבק הציבורי למימוש זכות הקנין בעיר האבות. אולם בראשית חודש כסלו תשס"ח (2008) גורשו המשפחות מן הבנין בצורה אלימה וברוטאלית יחד עם המוני התומכים. הזעם והכאב הציבורי היה עצום ורב. כיצד יתכן שבעיר האבות, מקום הקנין הראשון בארץ ישראל, לא יוכל יהודי לממש את זכות הקנין? חמש שנים של מאבק משפטי אותה הובילה עמותת 'הרחיבי מקום אהלך' יחד עם טובי אנשי המקצוע, הסתיימו בקביעה חד משמעית של ביהמ"ש המחוזי כי הבנין נקנה ע"י יהודים כדת וכדין!

חוזרים הביתה

ביום י"ג ניסן תשע"ד (2014) , כחודש לאחר שעתירת הערבים לביהמ"ש העליון נדחתה אף היא,  אוכלס בית השלום שוב במשפחות יהודיות. על אף התיזמון הלחוץ ( ערב בדיקת חמץ..) נענו מספר משפחות למשימה הציונית והמאתגרת ובו ביום עברו דירה לבית השלום הלא משופץ והלא נקי.. עם התבססותן של שלוש המשפחות בבית השלום באופן רשמי, ניגשנו אל השלב הבא בגאולת הבית – שיפוץ הבנין הגדול והפיכתו מקניון ערבי לשכונה יהודית. ב"ה, בניצוח של האדריכל יוחנן בארי ובעבודה עברית בלבד, שופץ בית השלום לשכונה יפה וחדשנית בואכה מערת המכפלה. השכונה שכוללת חמש עשרה דירות איכותיות, מרחיבה את ההתיישבות היהודית בעיר האבות בכ-15%. גם המרכז המסחרי שבקומת המסד מושך אליו תושבים ומבקרים.

בואו לבקר

  • מרכז מסחרי יהודי הכולל, משרדים, תפילין ובית אירוח ועוד.
  • תצפית גג מרהיבה למלוא רוחב העין
  • בקרוב בעז"ה – אולם רב תכליתי לאירוח ולקבוצות

עוד מתחמים

שגאלנו בחברון