השבוע, בליל יום השואה, קיבלנו תמונה עם כיתוב מיוחד ממעלה דורון – וכך נכתב ליד תמונת נר הנשמה הדולק על השולחן בסלון משפחת בן שי במעלה דורון:
לזכרו של סבא אלפרד, ניצול מחנה דכאו, נפטר בקרית ארבע והובא לקבורה בחברון, ואנו היום ממשיכים את דרכו, דור חמישי, בעיר האבות. כאן, מתחברים סיפורי עבר למעשי הווה ובונים עתיד יהודי מפואר בארץ חמדת אבות.
מספרת צביה בן שי, תושבת מעלה דורון:
סבא אברהם אלפרד סיימון נולד בשנת תרע"ה (1915) בדרום מערב גרמניה, מרכז תעשיית הנעליים הגרמנית. הוא היה צאצא למשפחות דתיות מאד, חשובות ומיוחסות בגרמניה. אביו, שהיה סוציאליסט רדיקלי, גוייס לצבא הגרמני כשהיה אברהם בן שנתיים. כגיבור, שאיבד את רגלו במלחמה, הצביע להיטלר שנתן 'אופק של תקווה' עם רעיונות קונסרבטיביים. אך בדרך הותקף בגלל היותו יהודי ולא הגיע לקלפי….
בשנת תרצ"ו 1936, כשהיה אברהם בן 21 בעל דיפלומה ועבודה מסודרת כאיש מכירות, כבר ישב היטלר ימ"ש איתן בעמדתו כמנהיג. כעבור שנתיים חיפש דרך לעזוב את גרמניה והחל לשלוח מכתבים לכל עבר, וגם לקרוב משפחה רחוק מניו יורק ( אולם קשרים אלו לא הועילו לו…).
הוא נלקח למחנה דכאו ברכבות בקור ובחושך ובאופן מפליא הצליח להבריח מכתב להוריו דרך שוטר שהכיר. בדכאו שהה במשך שנה וחודשיים כאסיר מספר 33825 . בדרכים לא דרכים ותמורת סכום לא מבוטל, הוא השיג דרכון הולנדי כוזב דרך המחתרת היהודית. אברהם יצא לדרך של 150 ק"מ. כעבור שבוע בו התקדם ברכיבה על אופניים, המשיך ברגל.. עד שהגיע לבית כנסת בעיר Utreicht, שם המתינה לו משפחה הולנדית ובליבו תקווה להמשיך לארה"ב, אולם לא רק שלא הותר לו לצאת, הוא אף נכלא במחנה מעצר הולנדי. בהשגחה פרטית, בינואר 1940 הפליג בספינה האחרונה שעזבה את הולנד לפני פלישת הנאצים.
בזמן שהיה במעצר בהולנד קשר אברהם קשרים עם יהודיים מקומיים שהחדירו בו רוח יהודית. ספר היסטוריה של יהדות ספרד אותו קיבל אברהם פתח את עיניו וליבו חזרה לחיק היהדות והוא הפך ליהודי מאמין. לימים הקים אברהם משפחה ובית בארה"ב.
בילדותו, לא אהב אברהם להראות את יהדותו בבית הספר, אולם תמיד הרגיש ציוני בנפשו, חלם לעלות לארץ ישראל, ואף היה מוכן להסתכן ולעלות בגפו. בתו, יהודית סיימון (קם) הגשימה את חלומו. היא עלתה לבדה לארץ בגיל 18 נישאה והקימה דור מבורך בקרית ארבע חברון. סבא אברהם היה גאה מאוד בבתו והרבה לבקר אותה ואת משפחתה בעיר האבו., שם גם רכש דירה. באחד מביקוריו הוא נפטר ונקבר בבית העלמין העתיק בחברון.
צביה בן שי, נכדתו של סבא אברהם, מתגוררת במעלה דורון יחד עם משפחתה. ילדיה ונכדיה הרבים לא מוותרים על ביקורים חווייתיים אצל סבא וסבתא במעלה דורון.
וכך כתבה לנו צביה:
"אנחנו גאים להיות המשך השושלת כאן בעיר האבות, מסבא אלפרד וסבתא שושנה ועד לנכדינו – דור חמישי בקרית ארבע חברון.
זה הניצחון שלנו.
יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשפו, מעלה דורון, חברון".
