היום, ז' מרחשון, מתחילים לבקש על הגשמים. "וגדול יום גשמים…"
על כוחה של התפילה במערת המכפלה, ועל הקשר שבין גשמי ברכה לציפייה לגאולה, מסופר בספר שערי ירושלים (ר"מ ריישר):
"מעשה בשנות קדם, עצור עצר ה' בעד הגשם ולא ירד אף טיפה מטר בכל ארץ הקודש עד אחר טבת… אז שלח הפחה אל היהודים להתפלל על המטר והשיבו אותו דבר לאמור:
אם יניחם הפחה להיכנס לתוך מערת המכפלה אשר בחברון… אין ספק שהגשם לא יאחר לבוא".
ואכן הפחה נותן ליהודים את מפתח המערה ומנין יהודים "תלמידי חכמים ויראי ה' נכנסו אל המערה וירדו חמישה גרם המעלות. ואמרו ספר ראשון שבתהילים בכוונה גדולה ובקול מר ואח"כ שלחו את השמש לראות אם נתקדרו השמים בעבים ואמר להם 'עוד השמש זורח כימי הקיץ', וירדו עוד חמישה מעלות ואמרו ספר שני שבתהילים, וישלחו לראות, ובא ואמר: 'עוד השמש על הארץ', וירדו עוד חמישה מעלות ואמרו ספר שלישי – ושלחו לראות. אז חזר השמש ואמר להם 'כבר נתקדרו השמים בעבים והתחיל הגשם לירד'…
מיד עזבו את כוונת הגשם להפוך על כוונת הגאולה, וטרם התחילו לכוון כמעט רגע, באה פתאום רוח סערה מתוך המערה בקול רעש גדול ודחפם לחוץ בכוח גדול כרגע. אז הבינו כי לא בא העת לפקוד את ישראל ואסור לדחוק את הקץ…. ויזרעו בשנה ההיא וימצאו ברכת ה' בכל מעשיהם".
(אבישר ע.,ספר חברון עמ' 342)
"רַוֵּה פְּנֵי תֵבֵל וְשַׁבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבָךְ… שׇׁמְרָה וְהַצִּֽילָה שָׁנָה זוֹ מִכׇּל־דָּבָר רַע. וּמִכׇּל־מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכׇּל־מִינֵי פּוּרְעָנוּת. וַעֲשֵׂה לָהּ תִּקְוָה טוֹבָה ואַחֲרִית שָׁלוֹם. חוּס וְרַחֵם עָלֶֽיהָ וְעַל כׇּל־תְּבוּאָתָהּ וּפֵירוֹתֶֽיהָ. וּבָרְכָהּ בְּגִשְׁמֵי רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה. וּתְהִי אַחֲרִיתָהּ חַיִּים וְשָׂבָע וְשָׁלוֹם. כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת לִבְרָכָה."
נזכה בעז"ה לשנה של שפע וברכה וגאולה שלמה.
